לְהָכִיל / ד. הנדל
הוּא צָרִיךְ מִמֵּךְ דָּבָר אֶחָד, אִמָּא:
שֶׁתִּמְצְאִי בְּתוֹכֵךְ, עָמֹק פְּנִימָה,
מָקוֹם בִּשְׁבִילוֹ לְהָכִיל אֶת כֻּלּוֹ,
כְּשֶׁטּוֹב לוֹ וְכֵיף וּבְעִקָּר כְּשֶׁלֹּא.
זוֹ נִשְׁמַעַת הַצְהָרָה שֶׁנִּסִּיתִי לִכְתֹּב,
בַּחֲרוּזִים זֶה אֲפִלּוּ נִשְׁמָע פָּחוֹת טוֹב,
לַמְרוֹת הַתְּחוּשָׁה שֶׁמְּדֻבָּר בִּקְלִישָׁאָה,
מָה לַעֲשׂוֹת? זוֹ הָאֱמֶת בִּמְלֹאָה.
הֲכָלָה. אֵיזוֹ מִלָּה.
כַּמָּה סַבְלָנוּת בְּתוֹכָהּ כְּלוּלָה,
כַּמָּה אֶנֶרְגִיָּה וּנְשִׁימוֹת עֲמֻקּוֹת,
כַּמָּה הַסְכָּמָה לְהַמְתִּין, לְחַכּוֹת.
לֹא הִתְחַיַּבְנוּ לַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לִמְאֻשָּׁר,
יוֹתֵר מִזֶּה - זֶה בִּכְלָל אִי אֶפְשָׁר,
אֲבָל יֵשׁ לָנוּ מְשִׂימָה, לָקַחַת נְשִׁימָה,
לְקַבֵּל, לְחַבֵּק, לֹא לִכְעֹס - וִיהִי מָה.
לָתֵת אֵמוּן, לֶאֱהֹב, לוֹמַר בְּלִי מִלִּים:
זֶה בְּסֵדֶר, אֲנִי כָּאן, מִפֹּה רַק עוֹלִים,
הוּא כּוֹעֵס? זֶה מוּבָן, לֹא לָקַחַת לַלֵּב,
בְּוַדַּאי (אָתְּּ מַצְלִיחָה?) שֶׁלֹּא לְהֵעָלֵב.
הוּא צוֹעֵק וּבוֹכֶה, הוֹי, אֵיזֶה מִין אֶתְגָּר,
אַף פַּעַם לֹא לִשְׁכֹּחַ מִי כָּאן הַמְּבֻגָּר,
שׁוּב וָשׁוּב לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בִּי עוֹד פִּנָּה,
בְּכָל מַצָּב, יֶלֶד שֶׁלִּי, אָהַבְתִּי נְתוּנָה.
וְאָז, אַחֲרֵי שָׁעוֹת (אוֹ דַּקּוֹת) שֶׁל הֲכָלָה,
פִּתְאוֹם - בּוּם טְרָאח!!! נְפִילָה!
בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב, אָתְּ רוֹצָה מִּפֹּה לִבְרֹחַ.
הֵי, תַּעַצְרִי.
תְּחְזְרִי.
עַל כָּל רֶגַע שֶׁל הֲכָלָה - תִּשְׂמְחִי,
וְאִם עַכְשָׁו אַתְּ לֹא יְכוֹלָה - תִּסְמְכִי,
מִי שֶׁבָּרָא אוֹתָךְ, בָּרָא גַּם אוֹתָם,
רָצִית? נִסִּית? הַחֵלֶק שֶׁלָּךְ תָּם.
לְהַיּוֹם.
מָחָר הוּא שׁוּב יַתְחִיל,
שׁוּב יִהְיֶה בָּךְ מָקוֹם לְהָכִיל,
וְכֹחַ לְהַקְשִׁיב,
אֶלֶף תְּשׁוּבוֹת לְהָשִׁיב,
לֹא לְהַרְשׁוֹת לָהֶם לָרִיב
אוֹ אֶת הַבַּיִת לְהַחְרִיב.
וְלִזְכֹּר, אַחֲרֵי כָּל זֶה, שֶׁאֵי שָׁם מַמְתִּינָה,
עָמֹק בִּפְנִים, עוֹד יַלְדָּה אַחַת קְטַנָּה,
הַיַּלְדָּה הָזּוֹּּ זוֹ אָתְּ,
אֵין לָךְ זְמַן בִּשְׁבִילָהּ כִּמְעַט,
גַּם הִיא מְנַסָּה כָּאן מִלָּה לְהַשְׁחִיל,
וְגַם אוֹתָהּ, אוֹי לֹא, צָרִיךְ לְהָכִיל.